פסוריאזיס באיברי המין הוא מצב שקשה לחיות איתו, במיוחד כשזה מגיע לקיום יחסי מין, אך הטיפול יכול לסייע. מאמר זה סוקר את העובדות, ומספר עצות כיצד להתמודד עם המחלה.
אנשים רבים עם פסוריאזיס באיברי המין נוטים שלא להיות מאובחנים במשך תקופה ארוכה. הם עשויים להיות נבוכים מכדי התייעצות עם הרופא לגבי תסמיניהם, וזה נכון במיוחד כאשר זהו הסוג היחיד של פסוריאזיס ממנו סובל המטופל.
פסוריאזיס באיברי המין לעומת צורות פסוריאזיס אחרות
פסוריאזיס באיברי המין אינו מלווה בקשקשים עבים ונגעי עור כסופים הקשורים לפסוריאזיס אחר. פסוריאזיס הפוך, כולל באיברי המין, מהווה עד שבעה אחוזים ממקרי הפסוריאזיס.
בקרב שניים עד חמישה אחוזים ממקרי הפסוריאזיס, המחלה מבודדת את העור באזור איברי המין, ועדיין, פסוריאזיס הפוך עשוי להתרחש אף באזור הערווה, בירכיים העליונות, בקמטי המפשעה, באזור האנאלי או על איברי המין.
פסוריאזיס באיברי המין נראה כמו פריחה אדומה עם גבולות חדים. כשהוא מופיע באזור המפשעה, החולים עשויים להתייחס אליו בטעות כאל פטרייה. כשהוא מופיע על איברי המין, המטופל עשוי להתייחס אליו בטעות כאל מחלה המועברת במגע מיני.
מסיבה זו, מטופלים רבים מאובחנים ומטופלים באופן שגוי, וקיים צורך בביופסיה של העור כדי לקבוע את האבחנה המדויקת.
מאפייני פסוריאזיס באיברי המין
תסמיני פסוריאזיס באיברי המין, כגון כאב, תחושת צריבה וגירוד תכופים, עשויים להיות חמורים יותר מתסמיני פסוריאזיס רגילים, היות ואזור המפשעה נחשף באופן קבוע לחיכוך, חום ולחות. אחד המאפיינים של פסוריאזיס באיברי המין הוא הנטייה להחמרה עם כל סוג של טראומה או פציעה לעור.
באזור המפשעה, בגדים הדוקים, שפשוף עור, פעילות אתלטית ופעילות מינית עלולים לגרום להחמרת התסמינים. מחקר שפורסם ביוני 2015 בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology, מצא שהסיכון למחלה זו גבוה יותר בקרב גברים צעירים, או בקרב מטופלים עם נגעי פסוריאזיס חמורים יותר.
טיפולים לפסוריאזיס באיברי המין
נגעי פסוריאזיס באיברי המין נוטים להיות דקים ורגישים יותר בהשוואה לפסוריאזיס המופיע על אזורים אחרים בגוף, אך הוא מגיב היטב לטיפול. יש לטפל במחלה עם חומרים עדינים וגישות זהירות. הטיפולים עשויים לכלול תרופות למריחה על העור, כגון סטרואידים או ויטמין D; טיפולי אור אולטרה סגול; ותרופות אוראליות חזקות, כגו רטינואידים ותרופות ביולוגיות.
דו"ח שפורסם בדצמבר 2012 בכתב העת Dermatology and Therapy תיאר מקרה של פסוריאזיס באיברי המין שהתנגד לטיפולים הקבועים לפסוריאזיס, אך הגיב היטב לתרופה האוראלית דפסון.
המטופל קיבל גם אנטיביוטיקה, שניקתה לחלוטין את הפסוריאזיס באיברי המין שלו בתוך חודש, אך הוא המשיך בטיפול למשך עשרה חודשים. הפסוריאזיס לא חזר במשך שנתיים, והחולה המשיך בטיפול מקומי בלבד.
כל הטיפולים המשמשים לפסוריאזיס במקומות אחרים בגוף, עשויים לשמש לפסוריאזיס באיברי המין, וניתן להשתמש בדפסון כחלופה לטיפולים אחרים. התרופה זמינה כגלולה או כג'ל.
טיפים להתמודדות עם פסוריאזיס באיברי המין
הטיפ החשוב ביותר הוא למצוא רופא עור עימו מרגישים בנוח וניתן לשתף עימו פעולה היטב. טיפול עצמי כולל הימנעות מטראומה לעור והחמרת היובש על הנגעים. לחות העור היא חלק חשוב מההתמודדות.
מספר שיטות לשמור על לחות העור כוללות הימנעות ממקלחות חמות ארוכות ; חיטוי עדין לעור; שימוש בקרם לחות טוב; ומריחת קרם הלחות לאחר הרחצה, כשהעור עדיין לח.
פסוריאזיס באיברי המין ויחסי מין
מחלה זו עלולה להקשות על קיום יחסי מין, אך חשוב להבין שהיא אינה פוגעת בתפקוד המיני. מתחילים באמצעות הסברה לשותף המיני שפסוריאזיס באיברי המין אינו מדבק.
מספר עצות מעשיות אחרות להתמודדות עם פסוריאזיס ויחסי מין כוללות:
- שימוש בתרופות מקומיות – שימוש בתרופות על אזורי איברי המין בהתאם להוראות הרופא בלבד יש להימנע מהאצת הריפוי באמצעות הגברת המינון או שימוש תכוף יותר.
- היגיינה – יש להקפיד על ניקיון אזור איברי המין.
- חיטוי – יש לחטא בעדינות את האזור לאחר כל פעילות מינית.
- אמצעי הגנה – יש להשתמש בקונדום משומן כדי למנוע גירוי באזורי איברי המין המודלקים.
לעיתים מומלץ להתייעץ עם הרופא ביחד עם השותף. הידע הוא המפתח לחיים עם פסוריאזיס. מומלץ לשתף את הרופא בכל התסמינים והמאפיינים, שכן הטיפולים הזמינים מדהימים.
