הפסוריאזיס היא מחלת עור שכיחה מאד, הן בארץ והן בעולם והיא יכולה להופיע בכל גיל ובדרגות שונות. לעתים היא קלה וכמעט ואיננה מורגשת, ולעתים היא מופיעה באזורים רבים בגוף ומלווה בתחושה לא נוחה, לרבות תחושת גרד ואפילו כאב.
כמה מילים על פסוריאזיס
סימני פסוריאזיס הם כתמים אדומים על העור, מכוסים בקשקשת לבנה, גדולים או קטנים, העשויים להתפתח לצלקות. הם מופיעים לרוב באזור המרפקים, בברכיים ובעור הקרקפת. במצבים חמורים יותר, הם יכולים לכסות את כל הגוף ולא רק את האזורים החשופים.
גנטיקה, סביבה ולחץ מגבירים את הסיכון לפתח פסוריאזיס
אלו הם גורמים גנטיים וסביבתיים, המגבירים את הסיכון למחלה ונחשבים גם לגורמי גירוי, המובילים להתלקחות התסמינים. נטייה משפחתית היא הסיבה העיקרית להופעת המחלה. לשליש מהחולים יש קרוב משפחה אחד לפחות מדרגה ראשונה, החולה גם הוא במחלה.
חולים רבים סובלים משיבת התסמינים במיוחד בתקופות לחץ, כמו בתקופות המאופיינות באירועי חיים קשים או בתקופות מבחנים, למשל. מסיבה זו מומלץ לסובלים מפסוריאזיס להימנע מגורמים מפעילי גירוי, ולטבול בים המלח, הידוע בסגולות הבריאות הרבות שלו ובעיקר בזכות רכיבי המלחים והטיפולים המוצעים במקום, המסייעים להפגת מתחים ולחצים.
מספר תרופות ומחלות עשויות להוביל להתפרצות תסמיני פסוריאזיס
מחלות מסוימות נחשבות גם הן לאחד מהגורמים למחלת הפסוריאזיס. למשל, לנשאי איידס יש סבירות גבוהה ללקות במחלה וגם לסובלים ממחלות של דלקות גרון בעקבות חיידק הסטרפטוקוק, נמצאים בקבוצת סיכון.
העונה בשנה משפיעה אף היא על הסיכוי ללקות בפסוריאזיס
פצעים בעור, כגון חתכים או צלקות, פגיעים הרבה יותר להתפתחות נגעי פסוריאזיס, בהשוואה לחלקים בריאים בעור.
