כאשר הורים מבחינים בכתמי קשקשים אדומים על עור הילד, עלולה התופעה להצביע על מחלת עור כרונית אשר נקראת פסוריאזיס לילדים. כשליש מהאנשים עם מחלת עור זו מפתחים אותה לפני גיל עשרים.
בעקרון, הגורמים והתסמינים של פסוריאזיס לילדים זהים אצל ילדים ומבוגרים, אך צורות מסוימות של המחלה מתרחשות בעיקר אצל ילדים. בנוסף, ילדים זקוקים לשיטות התמודדות מיוחדות.
מה גורם לפסוריאזיס בילדים ותינוקות?
פסוריאזיס לילדים בכל הגילאים מתרחש עקב שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. הילד נמצא בסיכון לפתח פסוריאזיס אם בני משפחה אחרים סובלים מהמחלה.
באופן כללי, גורמי הגירוי בסביבת הילד, כגון זיהום דלקת או פציעה, מנחה את המערכת החיסונית להיכנס למצב של "הילוך גבוה", בו תאי עור חדשים, אשר בדרך כלל זקוקים לחודש ימים על מנת להתפתח, מתפתחים הרבה יותר מהר עם פסוריאזיס. תאי עור חדשים נוצרים בתוך ימים, וכתוצאה מערימת תאי עור עודפים מתרחשים התסמינים האופייניים למחלה.
פסוריאזיס לילדים והתסמינים שיש לשים לב
פסוריאזיס לילדים מתחיל כבליטות אדומות על העור, אשר מתמזגות למצב הנקרא פלאק. החלק העליון של העור נראה לעיתים קרובות אפור כסוף, עבה ומלא קשקשים. המחלה מופיעה בתדירות גבוהה באזורי עור אשר נפצעו או נשזפו, במיוחד בברכיים ובמרפקים.
אזורים אחרים שנפגעים כוללים את הקרקפת, סביב הטבור, בין הישבן ומסביב לאברי המין. ציפורני הידיים והרגליים עלולים להיות מושפעים אף הם מהמחלה באמצעות סימני "חרישה" חתכים וצבע דהוי. לעיתים אף מתבקע העור. ילדים המתלוננים על מפרקים נוקשים וכואבים עלולים לסבול מדלקת מפרקים פסוריאטית.
האם קיימים סוגים שונים של פסוריאזיס לילדים ותינוקות?
ילדים ותינוקות עלולים לפתח כל אחד מהסוגים השונים של פסוריאזיס, אך אצלם מתבטאת המחלה בעיקר במצבים הבאים:
- פסוריאזיס Guttale – מסומן באמצעות נגעים דמויי דמעה, בצבע ורוד בהיר, מצב זה מתרחש לאחר זיהום, במיוחד דלקת גרון, פציעה או כוויות שמש, הוא נפוץ במיוחד בגיל הינקות והילדות, ועלול להתרחש רק פעם אחת או להישנות עם זיהומים עתידיים. עם הזמן, עלול המצב אף להתפתח לצורות אחרות של פסוריאזיס לילדים.
- פסוריאזיס איריתרודמיק – זוהי צורה חמורה של פסוריאזיס אשר מתרחשת בשטחים גדולים של העור שהופכים להיות אדומים ונפוחים מאוד ועלולים להתקלף. ילדים עם צורה זו של פסוריאזיס הם בעלי סיכון גבוה לחום, התייבשות וזיהום בעת התלקחויות המחלה.
- דלקת מפרקים פסוריאטית – המפרקים נפוחים וכואבים, נוקשים ומאדימים, בעיקר באצבעות הידיים והרגליים. במשך הזמן, המפרקים עשויים להיות מעוותים עקב דלקת כרונית. ציפורני הידיים והרגליים עשויים להיות חצויים ושבורים.
כיצד מאובחן פסוריאזיס לילדים?
המחלה מאובחנת בדרך כלל כאשר רופא הילדים מזהה את המראה האופייני של המחלה. אם קיים ספק, ניתן לקחת מדגם קטן, או ביופסיה של הנגע בעור, על מנת לבדוק אות במעבדה ולאשר את האבחנה.
כיצד מטפלים במחלה?
למרבה הצער, לא קיימת תרופה פסוריאזיס לילדים. יחד עם זאת, מספר טיפולים יעילים עשויים לשפר את תסמיני הילד, והם כוללים:
- טיפולים מקומיים – טיפולים מסוג זה מיושמים ישירות על האזור הפגוע והם כוללים קרמים ומשחות כמו קרמים סטרואידים, משחת ויטמין D, משחת ויטמין A ומשחות המכילות זפת פחם. פסוריאזיס בקרקפת עשוי להיות מטופל בעזרת שמפו המכיל זפת פחם מיוחד. קצף או ג'ל של שמפו המכיל חומצה סליצילית מומלץ אף הוא בדרך כלל על מנת לסייע לשלוט במניעת התפשטות הפסוריאזיס בקרקפת. הוא מסייע לטיפול בקשקשים וחודר עמוק אל העור.
- פוטותרפיה – טיפול זה חושף את האזורים הנגועים לאור אולטרה סגול מיוחד במשך שלושה עד חמישה טיפולים שבועיים.
- טיפולים מערכתיים – טיפולים אלו מיועדים למחזור הדם והם משפיעים על כל תאי הגוף. לדוגמה, ילד שמפתח פסוריאזיס בתגובה לזיהום בדלקת פעילה, יזדקק לאנטיביוטיקה. מצד שני, רק ילדים עם מקרים חמורים במיוחד יזדקקו לתרופות חזקות יותר.
אלו סוגים אחרים של תמיכה ניתן להעניק לילד?
בדומה לכל אדם הסובל ממחלה כרונית, ילדים עם פסוריאזיס זקוקים לתמיכה והבנה נוספים, במיוחד אם המחלה צצה במקום גלוי או קשה. הם עשויים להזדקק לסיוע בהבנת מצבם, לקבל את הטיפול המתאים ולהתמודד עם התסכולים הנלווים לתחושה שהם שונים מחבריהם. במהלך התפרצויות המחלה, הם עלולים לחוש נבוכים, זרים או לא רצויים.
על מנת לסייע לילד, יש להתייעץ עם רופא הילדים. בנוסף, יש לייחס חשיבות להיבטים הבאים:
- ילדים עם פסוריאזיס צריכים להבין את מצבם ולהיות מסוגלים להסביר לאחרים, בעת הצורך, כי פסוריאזיס אינו מדבק ואינו מהווה סכנת חיים.
- הם עשויים להזדקק לסיוע באיזון בין בחירת בגדים אשר מסתירים את האזורים הנגועים ולפתח דימוי עצמי בריא, הכולל קבלה של המראה שלהם.
- התמודדות עם מתח יכולה לסייע לילדים עם פסוריאזיס לחוש טוב יותר מבחינה רגשית. שיטות התמודדות מומלצות כוללות יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך, פעילות גופנית, נשימות עמוקות וטכניקות הרפיה.
- קבוצות תמיכה לילדים הסובלים ממחלות כרוניות עשויות לסייע לילדים לא לחוש בדידות.
- ילדים החווים מצוקה עמוקה או עצב בעקבות מצבם למשך תקופת זמן ממושכת, זקוקים לטיפול בדיכאון.
