התקופה שלאחר הלידה היא בדרך כלל התקופה בה נשים עם פסוריאזיס בינוני עד חמור חוות התלקחות משמעותית של המחלה, ואם הן מיניקות, אפשרויות הטיפול מוגבלות.
פסוריאזיס משתפר בהדרגה במהלך ההריון בקרב כשני שליש מהנשים, אך השליש הנותר של הנשים זקוקות לטיפולים משמעותיים לטיפול בפסוריאזיס מורכב, אותו אינן יכולות לקבל במהלך ההריון. טיפול באור היא אפשרות טובה ובטוחה, אם כי לא נוחה.
השפעות הפסוריאזיס על האם והתינוק
אחד המחקרים האחרונים, שפורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, מצא שנשים הסובלות מפסוריאזיס חמור, נמצאות בסיכון גבוה יותר ללדת תינוק במשקל לידה נמוך, בהשוואה לנשים ללא פסוריאזיס. לעומת זאת, נשים עם פסוריאזיס קל אינן נמצאות בסיכון גבוה זה.
טיפולים רפואיים לפסוריאזיס לאחר הלידה
נשים מיניקות החוות התלקחות משמעותית של פסוריאזיס, מטופלות באמצעות סטרואידים מקומיים חזקים, אותם רושמים הרופאים בהתאם לתכנית הטיפול הסטנדרטית הנקבעת לנשים הרות, או כשטיפולים מקומיים אחרים לא עבדו, כולל תכשירים ביולוגיים חדשים שנרשמו על ידי מינהל המזון והתרופות בקטגוריית פסוריאזיס.
טיפול בפסוריאזיס בתקופת ההנקה
מחקר קטן שבדק את השפעת פסוריאזיס על טיפולי דלקת מפרקים פסוריאטית בקרב נשים הרות ומניקות, הוביל את קרן הפסוריאזיס הלאומית לפרסם הנחיות בשנת 2012 לטיפול בפסוריאזיס בקרב נשים הרות או מניקות.
טיפול אור אולטרה סגול או פוטותרפיה הוא קו הטיפול המשני. אם הטיפול באור בפס צר אינו זמין, ניתן להשתמש בטיפול אור בפס רחב. נשים מיניקות צריכות להימנע מטיפול באור סגול בהיר, היות והוא חודר לחלב האם ועלול להשפיע על התינוק ברגישות לאור.
יש להימנע מתרופות מערכתיות ביולוגיות במהלך ההריון או ההנקה, אלא אם כן קיים צורך רפואי ברור. נשים בגיל הפוריות מתבקשות להימנע מרטינואידים אוראליים וציקלוספורין, היות וטיפולים אלו קשורים למומים מולדים.