חיים עם מחלה כרונית עשויים להיות קשים. ההבנה מה ניתן לעשות על מנת לשפר את המצב, מקלה על ההתמודדות. פעילות גופנית סדירה ותרגילי פיזיותרפיה, משפרים מצב של דלקת מפרקים פסוריאטית, משפרים את מצב הרוח ומסייעים באופן משמעותי להתמודדות עם המחלה.
מחלת פסוריאזיס עלולה לגרום לכאב, נפיחות ונוקשות במפרקים. ניתן למנוע את הנוקשות באמצעות תרגול מגוון רחב של תנועה על בסיס יומי. פעילות גופנית סדירה מסייעת לשמירת הכוח בשרירים, מה שהפך את מטלות היומיום לקלות יותר, כמו גם שמירת יציבה טובה.
התרגול הגופני מפחית את הלחץ, שומר על צפיפות עצם ומפחית עייפות. לכן חשוב לקבל טיפול פיזיותרפיה קבוע, על מנת להישאר בכושר ולשמור על הבריאות ככל הניתן.
כאבים בעת התרגול
בימים בהם המפרקים נפוחים או כואבים, יש לשאוף להניעם באמצעות טווח תנועה גדול ככל הניתן, באופן קבוע לאורך כל היום. מומלץ לקבל טיפול פיזיותרפיה המשפר את הכוח הגופני, תפקוד הלב וכלי הדם לפחות שלוש פעמים בשבוע, אך יתכן שיהיה צורך לשנות את אופן ביצוע התרגילים אם המפרק כואב. לדוגמה, ניתן לבחור בשחייה במקום הליכה אם הברכיים או הקרסוליים כואבים.
לעיתים עשויה פעילות גופנית לגרום לחוסר נוחות מסוימת. תרגילי חיזוק או מתיחה עלולים לגרום לכאבי שרירים, אך אינם גורמים לכאב מסוכן. אם הפעילות הגופנית גורמת לנפיחות או כאב חד, יש לעצור ולוודא כי התרגיל מבוצע באופן נכון.
אם אי הנוחות נמשכת למעלה ממספר שעות, יתכן שהמטופל הגזים בתרגול, ולכן עליו להאט או להפחית את הקצב. לעיתים קשה להתחיל בטיפול פיזיותרפיה, ואם אדם אינו בטוח ביעילות התרגול, עליו להתייעץ עם הרופא או עם פיזיותרפיסט.
פיזיותרפיסטים עובדים דרך קופות החולים ובאופן פרטי. הם מומחים בבדיקה וטיפול בשרירים ומפרקים. קיימות מחלקות מיוחדות בבתי חולים המתמחות בפיזיותרפיה לדלקת מפרקים פסוריאטית, והטיפול מתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם ריאומטולוג, או יועץ פנימי.
הרופא או היועץ יכול להפנות את המטופל לקבל טיפולי פיזיותרפיה במסגרת קופת החולים, או שניתן לקבל את הטיפולים בקליניקה פרטית.
כיצד מתחילים?
אנשים הסובלים מפסוריאזיס מבצעים רמות שונות של כושר בהתאם לאורח החיים אותו הם מנהלים ורמת התקדמות המחלה. הפיזיותרפיסט מסייע למטופל לבחור תרגילים מתאימים, והם מקבלים החלטה לגבי התרגילים אותם יכול המטופל לבצע.
בהמשך יכול המטופל להגדיר לעצמו מטרות פעולה אישיות כמו למשל לצאת להליכה יומית או לשחות בבריכה. ככל שהוא מקפיד לקבל את טיפולי הפיזיותרפיה באופן קבוע, הוא מגלה כי יכולתו לתפקד ביומיום משתפרת.
על מנת לשמור על המוטיבציה ולהמשיך לקבל את טיפולי הפיזיותרפיה, על חולה הפסוריאזיס להקפיד על מספר היבטים:
להיות מציאותי – יש להגדיר יעדים ברי השגה.
פעילות קבוצתית – ניתן לבצע את טיפולי הפיזיותרפיה במסגרת קבוצתית, או לבצע תרגילים עם בני משפחה או חברים, על מנת להמשיך לשמור על המוטיבציה.
תגמולים – מידי פעם, וכאשר יעד או מטרה מושגים, יכול המטופל לתגמל את עצמו בפינוק מהנה.
הנאה מהתרגילים – על מנת ליהנות מטיפול הפיזיותרפיה, אפשר לבצע אותם עם שמיעת מוסיקה, או בחוץ, כאשר מזג האוויר נאה.
תרגילים טיפוליים
אלו הם תרגילים המבוססים על הצרכים המדויקים של חולה פסוריאזיס, ונועדו לסייע לו להגיע ליעד מסוים, למשל הגדלת כוח השרירים. קיימים שני סוגי טיפולי פיזיותרפיה המשמשים למחלה: שיפור טווח התנועה וחיזוק.
מגוון תרגילי תנועה שומרים על תנועת המפרקים, מקלים על הנוקשות ומשחזרים את הגמישות. על מנת להגדיל או לשמור על מגוון תנועה וגמישות, יש להפעיל את המפרקים והשרירים עד קצה גבול היכולת שלהם, ולהקפיד על תרגול יומי.
תרגילי חיזוק שומרים או מגדילים את כוח השרירים. על מנת לחזק את השרירים, יש להחיל התנגדות לתנועה, הניתנת לביצוע באמצעות הצבת משקל על הגוף כגון משקולות, על מנת ליצור התנגדות.
התרגילים צריכים להתבצע בימים חלופיים ולא כאשר המפרקים חמים וכואבים, אלא אם כן הם מבוצעים תחת פיקוח פיזיותרפיסט, המיומן בהתאמת סוגי התרגילים לאופי וחומרת המחלה.
