פסוריאזיס היא מחלת עור נפוצה אשר גורמת להופעת נגעים אופייניים במקומות שונים בעור.
הנגעים הללו מופיעים בעיקר באזורי פושטי המפרקים (כלומר החלק החיצוני של המפרקים) והקרקפת, אך יכולים להופיע גם באזורים נוספים כמו החזה, המפשעה, הציפורניים וכולי. במקרים נדירים יותר, יכולה להופיע גם מעורבות של העיניים או המפרקים, ואז יש צורך לפנות לטיפול מתאים מחשש לפגיעה בלתי הפיכה.
נגעים אדומים וקשקשיים
התסמין האופייני ביותר של פסוריאזיס הוא הופעה של נגעים אדומים אופייניים, אשר מופיעים לרוב עם קשקשים. הנגעים הללו בדרך כלל אינם סימפטומטיים, אך יכולים להתייבש ולדמם, או לגרום לגרד, צריבה וכאב שורף.
בדרך כלל, הנגעים יופיעו באותם אזורים, ובעיקר באזור הקרקפת, המרפקים, הברכיים והגב. הנגעים עצמם מתאפיינים בגבול חד, ויכולים להיות מורמים מעט מעל פני העור או להיות מכוסים בשכבה אפרפרה.
כמו כן, הנגעים עצמם יכולים להיות קטנים מאוד בקוטר של מתחת ל-1 ס”מ או גדולים ונרחבים, ולהגיע לגדלים של מעט 10 ס”מ. מלבד הנגעים האדומים והקשקשיים, הנגעים של הפסוריאזיס יכולים גם להיות מוגלתיים או מפרישים, ובמקרים אלה המחלה גורמת לביטויים סיסטמיים נוספים.
למרות שהנגעים אופייניים מאוד בצורתם, כל אדם סובל מהפסוריאזיס בצורה מעט שונה, ולכן תסמיני המחלה יכולים להיות שונים מאדם לאדם.
אזורים נוספים בהם מופיע הפסוריאזיס
רוב מקרי הפסוריאזיס יופיעו בקרקפת, קפלי המפרקים והגב, אך קיימים מקומות נוספים אשר בהם יכולה להתבטא מחלת הפסוריאזיס. מקומות אלה נדירים יחסית, וכוללים רק כ-20% ממקרי הפסוריאזיס, אך חשוב לדעת שהמחלה הזו יכולה להופיע כמעט בכל מקום בגוף. המקומות החשובים הנוספים בהם מופיע הפסוריאזיס הם:
הבטן והחזה
סוג של פסוריאזיס אשר נקרא
“גוטטה פסוריאזיס” אשר מתאפיין בנגעים קטנים מאוד המופיעים על הבטן ובית החזה. בדרך כלל הנגעים האלה מופיעים
בילדים או במבוגרים צעירים, וקיים קשר בין הופעתם לבין זיהומים שונים, כמו דלקת גרון סטרפטוקוקלית.
בית שחי ומפשעה
סוג נוסף של פסוריאזיס אשר מופיע בעיקר באזורים אשר מתאפיינים בחיכוך, אשר נקרא גם “אינברס פסוריאזיס” (פסוריאזיס “הפוכה”).
המחלה קיבלה את השם הזה מכיוון שבניגוד לפסוריאזיס האופייני, המתבטא בעיקר בקפלי המפרקים אשר לא באים בחיכוך, אינברס פסוריאזיס מופיע דווקא באזורים ההפוכים, כלומר בבית השחי והמפשעות.
לעתים, קשה מאוד לאבחן את המחלה הזו מכיוון שאינה נוטה לגרום להופעת הקשקשת, ולכן ניתן להתבלבל בקלות בינה ובין שפשפת, או זיהום פטרייתי.
ציפורניים
הופעת נגעים בציפורניים יכולה להיות שכיחה מאוד במקרים של פסוריאזיס, ולהופיע בעד 80-90% מהחולים. התסמינים בציפורניים מופיעים לרוב אחרי ההופעה העורית, אך בחלק קטן מהמקרים יכולים להקדים את הנגעים העוריים ועל כן להיות חשובים ביותר לאבחנת המחלה.
ביטוי
הפסוריאזיס בציפורניים כולל הופעת חורים קטנים, נגעים לבנים על הציפורן, מעורבות של מיטת הציפורן, שינויי צבע ותסמינים נוספים. קיימת חשיבות רבה לאבחנת הפסוריאזיס בציפורניים, מכיוון שקיים קשר בין מעורבות הציפורניים לבין התפשטות המחלה למפרקים.
עיניים
בחלק מהמקרים, התפרצות הפסוריאזיס יכולה לגרום גם למעורבות עינית, הכוללת דלקת בלחמית, לזיות בקרנית, דלקות בענביה והפרעות נוספות. ולכן, במידה ובמהלך התקפי הפסוריאזיס מופיעה הפרעה בעיניים יש להגיע באופן מיידי לרופא העיניים לבדיקה והמשך טיפול.
מפרקים
מעורבות המפרקים במחלות דלקתיות ואוטואימוניות נחשב לשכיח ביותר, והמאפיינים הדלקתיים של הפסוריאזיס יכול לגרום לפגיעה מפרקית. הביטוי המפרקי כולל בעיקר נפיחות,
כאב וקשיים בהנעת המפרק, והופעת הפרעה מפרקית דורשת בירור רפואי
והתאמת הטיפול במידת הצורך.
