פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית, הגורמת לתאי העור לצמוח מהר באופן חריג ולבלוט על גבי העור. תאי עור עודפים אלו מייצרים קשקשים עבים מבריקים ויבשים, וכתמים אדומים מגרדים שלעיתים כואבים. נגעים אלו עשויים להיות קטנים או גדולים ולהשתנות בעוצמתם לאורך הזמן.
תסמיני פסוריאזיס עשויים להגיע ולחלוף, אך לא קיימת תרופה למצב. השיטה הטובה ביותר למנוע את התופעות היא להימנע מגירויים ידועים, המשתנים מאדם לאדם. לכן, חיוני לזהות את הגורמים הפרטניים ההופכים את התסמינים לגרועים, ולהקל עליהם. במאמר זה נעלה מספר אפשרויות בהן ניתן לנקוט על מנת למנוע התלקחויות פסוריאזיס.
1. הפחתת לחצים
הלחצים היומיים של החיים עשויים להיות בעלי השפעה שלילית על כל אדם, אך הם בעייתיים במיוחד לחולי פסוריאזיס. הגוף נוטה לפתח תגובה דלקתית ללחץ, אשר עלולה לגרום להתלקחות פסוריאזיס. לכן חיוני להפחית ככל הניתן את כמות הלחץ בחיים, באמצעות נקיטה בצעדים הבאים:
פסיכותרפיה – שיחה עם מטפל מובילה להרגעת כל מצב מלחיץ, והימנעות מכל גורם נוסף העלול לגרום ללחץ בחיים.
יוגה – מקדמת את רגיעת הגוף והנפש, ומסייעת להקלת לחצים.
מדיטציה ושיטות הרפיה – חזרה על מנטרה או תרגילי נשימות עמוקות הן שיטות המסייעות להפחתת לחצים.
2. הימנעות מתרופות מסוימות
תרופות מסוימות עלולות להפריע לדלקת ולגרום לתגובה אוטואימונית של הגוף, המעוררת פסוריאזיס. תרופות אלו כוללות:
ליתיום – המשמשת לטיפול בהפרעות נפשיות, כגון מאניה דפרסיה.
תרופות נגד מלריה – המשמשות למניעת מלריה.
אינדראל – לטיפול בלחץ דם גבוה.
אינדומטצין – נוגדי דלקת שאינם סטרואידים המשמשים לטיפול בדלקת פרקים.
יש להקפיד להתייעץ עם הרופא לגבי נטילת כל תרופה ללא מרשם. הרופא עשוי לייעץ על מעבר לתרופה אחרת או שינוי המינון, אם הוא חושד שהתרופה גורמת להתפרצויות פסוריאזיס. אין לחדול מנטילת התרופה מבלי להתייעץ תחילה עם הרופא.
3. הימנעות מפציעות עור
פציעות עור עלולות לעורר פסוריאזיס בקרב חלק מהאנשים. תופעה זו ידועה בשם תופעת קבנר. פציעות העור הנפוצות המפעילות פסוריאזיס כוללות כוויות שמש ושריטות, וטיפול טוב בעור מסייע במניעת סוגי פציעות אלו.
במהלך ביצוע פעולות העשויות לגרום לפגיעה בעור, יש לנקוט תמיד באמצעי זהירות מיוחדים, כולל מריחת קרם הגנה וחבישת כובע במהלך השהות בחוץ; לבישת חולצה בעלת שרוולים ארוכים וכפפות במהלך גינון; שימוש בתרסיס נגד חרקים לפני השהות בחוץ; והקפדה על אמצעי זהירות כשעוסקים בפעילות חיצונית.
יש ליצור קשר מיידי עם הרופא כשמבחינים בתסמיני פסוריאזיס לאחר פציעה בעור. אבחון מוקדם מסייע לטיפול יעיל.
4. הימנעות מזיהומים
זיהומים ידועים כמעוררי פסוריאזיס, היות והם גורמים ללחץ על המערכת החיסונית ותגובה דלקתית. דלקת גרון מזוהה במיוחד עם תחילת פסוריאזיס, בעיקר בקרב ילדים. יחד עם זאת, התפרצות פסוריאזיס עלולה להתרחש לאחר דלקת אוזניים, דלקת שקדים זיהום בדרכי הנשימה או זיהום בעור.
חיוני לקבל טיפול מיידי בחשד לזיהום. עם הפגיעה בעור, כגון חתך או פצע, יש להקפיד לנקות את האזור כראוי ולכסות אותו על מנת למנוע הידבקות. שיטות אחרות למניעת זיהומים כוללות שטיפת הידיים לעיתים קרובות במהלך היום; הימנעות משיתוף מזונות, משקאות או כלי אוכל עם אנשים אחרים; והגבלת החשיפה לאנשים חולים, בעיקר ילדים.
5. הקפדה על תזונה בריאה
השמנת יתר או עודף משקל מחמירים תסמיני פסוריאזיס, ולכן חיוני להקפיד על המשקל באמצעות הקפדה על פעילות גופנית ותזונה בריאה. מומלץ לקבל סיוע של תזונאי, המסייע להבין את כמויות המזון ורכיבי המזונות הפרטניים אותם יש לאכול מידי יום על מנת לרדת במשקל.
מאכלים מסוימים גורמים לדלקת בגוף, העשויה לעורר תסמיני פסוריאזיס בקרב חלק מהאנשים. מזונות אחרים מסייעים להפחתת הדלקת והתפרצויות הנגעים.
המזונות העלולים לגרום לדלקת כוללים:
- בשר אדום
- מוצרי חלב
- מזונות עתירי שומן
- מזונות מעובדים
- סוכרים מזוקקים
- עגבניות, תפוחי אדמה, פלפלים
- פירות הדר.
מזונות המפחיתים את הדלקת כוללים דגים שומניים, כולל סלמון וטונה; זרעים, כגון זרעי פשתן וגרעיני דלעת; אגוזים, במיוחד אגוזי מלך ושקדים; ירקות בעלי עלים ירוקים כגו תרד וכרוב.
בנוסף, מומלץ לצרוך ויטמינים או תוספים אם התזונה לוקה בחסר בחומרים מזינים מסוימים. יש להתייעץ עם הרופא או התזונאי טרם הוספת ויטמינים או תוספים לתזונה, שכן חלקם עשויים להפריע ליעילות תרופות מסוימות.
