בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, גם בנוגע לאטיולוגיה של מחלת הפסוריאזיס רב הנסתר על הגלוי כיום. כך לדוגמה ישנן תיאוריות לפיהן המחלה מתפרצת לראשונה על רקע אירוע טראומתי של מערכת העיכול הקשור לנטילה של אנטיביוטיקה, ידוע כי ישנם גנים מסוימים המשותפים לחלק ניכר מהחולים ועוד. עם זאת, בנוגע לטריגרים שגורמים להתקפים של המחלה ישנו מידע רב.
תופעת קובנר
תופעת קובנר היא תופעה שבה מופיעים נגעים האופייניים לפסוריאזיס בחולה פסוריאזיס בעקבות טראומה בעור. בדיווח הראשון על תופעה זו תואר מקרה של הופעת נגע פסוריאזימורפי בחולה פסוריאזיס שהתפתח ברקמת עור בריאה באזור שבו ננשך המטופל על ידי סוס. יש לציין כי תופעות דומות, בהן ברקמת עור בריאה מתפתחים תסמינים של מחלת עור בעקבות טראומה עורית תוארו במגוון רחב של מחלות עור אחרות כמו לדוגמה מחלת דרייר, ויטיליגו ועוד.
באופן כללי ישנם חולי פסוריאזיס בעלי נטייה חזקה יותר מאחרים לפתח תופעת קובנר. בחולים אלה אפילו טראומות קלות ומכוונות עשויות לגרום להופעת הנגעים הפסוריאטיים, כשבין היתר מדובר בנזקים כתוצאה מהסרת שיער בלייזר, הסרת שיער בשעווה ועוד.
לחץ נפשי
לא ברור עדיין מה הוא המנגנון הקושר את הלחץ או הסטרס הנפשי לפסוריאזיס, אך ידוע כיום כי כאשר אנחנו נמצאים במצבים של מצוקה נפשית, מופרשים לזרם הדם הורמוני עקה מסוימים ומתווכי דלקת מסוימים, שייתכן שקשורים לתהליך הדלקתי בעורם של חולי הפסוריאזיס.
הריון
ההשפעה של ההריון על מחלת הפסוריאזיס אינה אחידה. במחקרים הרבים שנערכו בנושא זה נמצא כי בקרב שלושים עד ארבעים אחוז מהחולות חל שיפור במצב המחלה במהלך ההריון, כשבדרך כלל השיפור מורגש במיוחד בטרימסטר הראשון ובטרימסטר השני ומקביל לעלייה ברמות הפרוגסטרון, כנראה על רקע דיכוי התגובה הפרוליפרטיבית של לימפוציטים מסוג T.
תרופות
ישנם חולים רבים המדווחים על התפרצות של התקף פסוריאזיס לאחר נטילה של תרופה מסוימת. בין היתר התרופות החשודות כמסוגלות לעורר התפרצות של התקף פסוריאזיס חשוב להזכיר בעיקר את התרופות במשפחת מעכבי ACE, חוסמי תעלות סידן, חוסמי בטא, הידרוקינון וליתיום.
כמו כן, ישנם דיווחים על התפרצות התקפים של פסוריאזיס באופן מקומי לאחר מריחת תכשירים שונים על העור. ראו גם:איך אפשר למנוע התפרצות של פסוריאזיס?
